אקולליה (Echolalia), או בעברית "הדהוד", היא מצב של חזרה אוטומטית של אדם מסוים על דברי אדם אחר, באופן שאינו קשור למשמעות הביטויים: כך למשל אם הורה שואל את ילדו "האם אתה רעב?", והילד עונה בתגובה "האם אתה רעב?" או נוסח דומה, מדובר באקולליה. האקולליה יכולה להיות ברמת המילה, הביטוי או המשפט, ובנוסף לכך מיידית או מאוחרת – לעיתים היא מופיעה שעות או אפילו ימים לאחר שנאמר אותו ביטוי עליו חוזרים. בחלק מהמקרים הילד עונה על השאלה שנשאל, אך רק לאחר שחזר אחריה – גם כאן מדובר באקולליה.
השאלה שצריכה להישאל היא עד כמה אקולליה חורגת מההתפתחות התקינה. כידוע, בקרב תינוקות או פעוטות, אותו הדהוד של מילים או ביטויים הוא תהליך טבעי המהווה אבן יסוד בהתפתחות השפה והתקשורת: הלמידה בשלבים הראשונים של החיים נעשית הרי דרך חזרה וחיקוי, בעיקר בפן המילולי. אלא שאקולליה נוטה להיות שכיחה פחות ככל שכישורי השפה של הילדים מתפתחים. כל מקרה צריך להישקל לגופו, אולם בדרך כלל החשד להפרעה מסוג מסוים עולה כאשר הילד מבטא השלמה אוטומטית חזרתית אחרי גיל שלוש [1]. הופעה תדירה שלה בגילים אלו עלולה להצביע על בעיות התפתחותיות, ליקוי בתפקוד המוחי, ליקויי תקשורת (לרבות אוטיזם), הפרעת דיבור וכמובן שגם טיקים או תסמונת טורט ,בהם נעסוק בסקירה הנוכחית.
אקולליה, טיקים ומה שביניהם
אחד הצעדים החשובים באבחון של טיקים או תסמונת טורט, הוא למפות אותם בהתאם לסוגים השונים. אקולליה, מטבע הדברים, משתייכת לקטגוריה של טיקים קוליים – קולות בלתי רצוניים (או במקרה הזה – מילים) המופקים בעקבות תנועת האוויר, במעברו דרך הפה, האף או הגרון: דוגמאות נוספות לטיקים מהסוג הזה הן כחכוח בגרון, קופרולליה (טיקים מסוג קללות) ואחרים. בנוסף לכך, רואים את האקולליה כביטוי של טיק מורכב. המדובר הוא בטיק ממושך יותר מזה הפשוט המערב מספר קבוצות שרירים, ולא קבוצת שרירים אחת או איבר בודד כפי שמאפיין טיק פשוט.
אקולליה, בהיותה טיק קולי מורכב, נוטה להופיע לאחר שטיקים אחרים החלו נותנים את אותותיהם. בדרך כלל הטיקים הראשונים שיופיעו בגיל הילדות הם אלו המוטוריים והפשוטים, בהמשך, ועל אחת כמה וכמה במקרה של תסמונת טורט אצל ילדים, הטיקים נוטים להתגבר ולהפוך למורכבים יותר. עם זאת, טיקים קוליים דוגמת אקולליה עלולים להופיע גם בשלבים אחרים של החיים, בלי קשר לשאלת ההופעה של טיקים אחרים.
השפעת האקולליה על החווים אותה
כמו טיקים אחרים, בין אם קוליים ובין אם מוטוריים קשה להעריך מראש עד כמה אקולליה המופיעה מפעם לפעם דורשת מענה ישיר. ברוב המקרים, טיקים המופיעים בגיל הילדות צפויים להיות מופחתים ואף לעבור עם השנים, בדרך כלל לקראת סיום העשור השני של החיים. לכן ניתן להבין מדוע הורים רבים מעדיפים להמתין ולראות איך הטיקים מתפתחים לאורך השנים.
שאלה נוספת שעולה בהקשר הטיפולי היא עד כמה הטיקים מפריעים לתקשורת או להתנהלות השוטפת של הילד. סוגיה זו לוקחת בחשבון את תדירות הטיקים, נסיבות ההופעה שלהם וכמובן שגם הרצונות של המשפחה. אקולליה עלולה להפריע ליכולת התקשורתית של הילד, שמתקשה לנהל שיחה או לקיים אינטרקציות יעילות עם הסביבה, ובכך להקשות על התפקוד שלו במצבים שונים (גן ילדים או בית ספר, לימודים וכדומה). מנגד יש מצבים בהם היא מופיעה בתדירות נמוכה ואינה מהווה גורם מפריע מנקודת המבט של הילד או משפחתו.
אבחון הבעיה
אחד האתגרים העיקריים, כאשר מבחינים באקולליה, הוא לנסות למפות את הבעיה ממנה נובעים אקולליה בפרט וטיקים בכלל. יש צורך לבצע אבחנה מבדלת ואבחון מקיף, בין השאר במטרה לראות האם מדובר כאן בטיקים, בתסמונת טורט או לחלופין בבעיה אחרת. כך למשל אקולליה היא אחד הסימנים המוקדמים המובהקים ביותר לאוטיזם. יש לציין בהקשר הזה שהקשר בין התופעות האלה בהחלט קיים – נמצא למשל שלמעלה מעשירית מהילדים על ספקטרום האוטיסטי מאובחנים גם בתסמונת טורט [2] – אם כי ייתכן כמובן מצב בו הילד משתייך רק לקבוצה אחת מבין אלה.
אקולליה עלולה להיות חלק מההשלכות של מצבים נוספים, דוגמת סכיזופרניה, דמנציה, אפילפסיה או פגיעה מוחית.
דרכי טיפול באקולליה
ישנם ילדים רבים שלומדים להתגבר על האקולליה, עם הזמן או בזכות טיפולים שונים, ולנהל תקשורת תקינה כמעט לחלוטין. בהקשר הזה חשוב להדגיש שכיום ההתבוננות באקולליה אינה בהכרח במונחים של התנהגות שלילית שאינה תפקודית. נמצא שיש לה תפקידים תקשורתיים חשובים, לרבות ויסות עצמי, פורקן חושי או שיפור ההבנה המילולית של הילד. עם זאת, בקונטקסט הרחב בו ההפרעה מופיעה סביר מאוד שיעלה הצורך לנסות לתהות על קנקנה של הבעיה, לראות אילו תסמינים אחרים מופיעים ולחשוב האם יש צורך לטפל בבעיה, ואם כן – כיצד.
שילוב בין כמה כלים טיפולים, או אפילו עולמות טיפוליים שונים, עשוי ליצור שלם גדול מסך החלקים שלו ולהפוך את ההתמודדות עם אקולליה בפרט וטיקים בכלל לפשוטה הרבה יותר עבור כל המעורבים.
את התופעה של חזרה על מילה אצל ילדים ניתן להפחית באמצעות הטיפול הכולל בטיקים, לרבות שיטות טבעיות על בסיס הרפואה הסינית המוצעות במרכז טיקלס: דיקור סיני (עבור ילדים החוששים ממחטים, קיימת אפשרות לדמות דיקור ללא מחטים), התאמת צמחי מרפא סיניים, ביצוע שינויים נקודתיים בתפריט התזונה או באורח החיים וכן הלאה. טיפולים אלה נחשבים ליעילים, לפשוטים לשילוב בשגרת החיים והם אינם טומנים בחובם תופעות לוואי או סיכונים.
ניתן לציין, כי במקביל עולה בחלק מהמקרים הצורך לטפל באקולליה באופן נקודתי וישיר יותר. ניתן לעשות זאת באמצעות טיפולי התקשורת למיניהם, בדגש על קלינאי תקשורת. ישנן טכניקות שונות שעשויות להיות יעילות במצבי התמודדות עם אקולליה, לרבות ההתערבות ההתנהגותית Cues Pause Point במסגרתה המטופל מתבקש לענות על שאלה רק לאחר שהשואל/מאבחן מסמן לו לעשות זאת. השילוב של הטיפולים התקשורתיים עם עם טיפולים טבעיים מקשת הרפואה הסינית עשוי להביא לתוצאות מיטביות.
מקורות מידע
1.. Ganos, C.; Orgzai, T.: Schntzler, A.; Munchau, A. (2012). The pathophysiology of echopraxia/echolalia: Relevance to Gilles De La Tourette syndrome.
- Canitano, R.; Vivanti, G. (2007). Tics and Tourette syndrome in autism spectrum disorders.
