מצמוץ הוא פעולה טבעית, במסגרתה העפעפיים נסגרים ונפקחים במהירות. למצמוץ כמה תפקידים חשובים מאוד, בראשם שמירה על הלחות הנדרשת בעיניים ומניעת התייבשויות, מתן הגנה לעיניים מפני גירויים וגופים זרים ועוד. יש כמה סוגים של מצמוץ – ספונטני, רלפקטיבי או רצוני – אשר רובם נחשבים לתקינים. הבעיה מתחילה כאשר הילד חווה מצמוץ יתר, מה שעלול להעיד על טיקים או תסמונת טורט, ליקויי ראייה, דלקות בעיניים, אלרגיות ומצבים אחרים. המצמוץ עלול להיות מושפע ממצבים פיזיולוגיים, נוירולוגיים, נפשיים ואפילו רגשיים, ולכן חשוב לתהות על קנקנו ולהציע טיפול ממוקד בהתאמה אישית.
מתי ניתן לזהות מצמוץ יתר?
מספר המצמוצים משתנה מאדם לאדם, וגם בין הגילים השונים. כך שגם מצמוץ בעיניים אצל ילדים יכול להיות מוגדר גם בתור מצמוץ יתר. זהו מצב בו הילד פשוט ממצמץ בתדירות גבוהה יותר ממה שהוא אמור, וכמובן שגם ממצמץ באופן שאינו טבעי מבלי שיש לכך סיבה פיזיולוגית תקינה. בדרך כלל נהוג להתבונן בקבוצת הגיל בה הילד נמצא, ולהשוות את מספר הצמצומים בדקה לכמות הנחשבת לתקינה עבור אותה קבוצת גיל.
במקרה של תינוקות, תדירות המצמוץ פחותה משמעותית ועומדת בדרך כלל על מצמוץ אחד או שניים בדקה. בין הסיבות לכך ניתן למנות התייבשות מעוטה של העיניים עקב צורת מפתח העיניים ושעות השינה המרובות. עם השנים ממצמצים יותר בהדרגה, כשתדירות המצמוץ אצל בני נוער נעשית דומה מאוד למבוגרים – מצמוץ אחת לארבע עד שש שניות. לכן כדי לדעת האם יש כאן מצמוץ יתר, מומלץ קודם כל לספור את המצמוצים ולראות אם הם עולים בקנה אחד עם קבוצת הגיל בה נמצאים.
מה לעשות כאשר חווים מצמוץ יתר?
כמעט בכל המקרים, הכתובת הראשונה אליה יש לפנות כאשר חושדים שהילד חווה מצמוץ יתר היא רופא העיניים. האחרון יבדוק קודם כל האם מדובר בבעיה שהמקור שלה עיני או נוגע לחוש הראייה. אם הוא לא מוצא סיבה מספקת למצמוץ במסגרת בדיקת הראייה, בהתאם לעולם הרחב של רפואת העיניים, סביר להניח שהוא יפנה את הילד להמשך בדיקה אצל נוירולוג או מומחה אחר לתחום. יש לציין שהליך האבחון של טיקים כמכלול נחשב לישיר באופן יחסי, ויכול להתבסס בעיקר על התסמינים ועל ההיסטוריה קלינית של הילד המאובחן, ולו מכיוון שאין אפשרות לחזות במדויק מתי הטיקים יופיעו. אם יש צורך בבדיקות פיזיות או נוירולוגיות נוספות, במקרה של ילדים ייתכן מאוד שזה לא יספיק: הסיבה היא שבדיקות נוירולוגיות נוטות לספק תוצאות תקינות גם במקרה של ילדים החווים טיקים, מלבד הטיקים עצמם.
מצמוץ יתר: מיפוי תסמינים אצל ילדים
בשלב הזה ייבחנו מכלול התסמינים של הילד, במטרה לראות האם הוא סובל מתסמינים שונים אותם ניתן לשייך לטיקים או לתסמונת טורט. בהקשר הזה יש לציין שמצמוץ יתר ישתייך בדרך כלל לקטגוריה של טיקים תנועתיים בלתי רצוניים (להבדיל מטיקים קוליים), והוא אחד מבין הטיקים שעשויים להיות נוגעים לעין: כך גם גלגולי עיניים, פתיחה לרווחה של העיניים ועוד. כמובן שייתכן מצב בו בכל התקף שכזה יופיעו טיקים שונים, בין אם של העיניים ובין אם לא..
מצמוץ יתר: בין פשוט למורכב – אתגרי הסיווג וחיזוי ההתפתחות
בנוסף להופעת מצמוץ יתר, יש לבדוק האם מדובר בטיק מורכב או פשוט, שכן זוהי אבחנה חשובה נוספת שנעשית בדרך לאיתור הבעיה. טיקים פשוטים יהיו קצרי מועד, פתאומיים ויערבו בדרך כלל איבר או קבוצת שרירים אחת. לעומת זאת, טיקים מורכבים לרוב יימשכו פרקי זמן ארוכים יותר ועלולים לכלול מעורבות של כמה איברים וקבוצות שרירים במקביל: כלומר, יכול להיות מצב בו האדם יחווה תוך פרק זמן קצר כמה טיקים הקשורים לעין. עם זאת, נקודת המוצא כיום היא שהגבולות בין טיקים פשוטים למורכבים עשויים לעיתים להיות מטושטשים, כך שקשה מאוד "לסווג" התקף כלשהו באחת הקטגוריות. בנוסף קשה מאוד לחזות מראש הופעה עתידית אפשרית של טיקים, כולל כמובן מצמוץ היתר בעיניים. לא מובן מאליו שטיקים שהופיעו אצל ילדים ימשיכו ללוות אותם עם התבגרותם, ולרוב הם יופחתו ואף יופסקו לקראת תחילת שנות העשרים.
אפשרויות הטיפול המקובלות
יש להדגיש שבחלק גדול מהמקרים, מצמוץ יתר וסוגים אחרים של טיקים המופיעים בילדות עשויים לחלוף מעצמם, אפילו מבלי שיש צורך לטפל בהם בצורה ישירה. לכן יש שימליצו לבצע קודם כל מעקב אחר היקפי התופעה, תוך מתן אפשרות לכך שהיא תחלוף כאילו לא הייתה. שאלה נוספת שצריכה להישאל היא עד כמה מצמוצי היתר פוגעים באיכות החיים של הילד (ושל בני משפחתו). אם מדובר כאן בפגיעה משמעותית באיכות ובשגרת החיים, ייתכן מאוד שכדאי לפנות לקבלת טיפול ממוקד.
איך למצוא טיפול נכון בשביל מצמוץ יתר?
הטיפול בתופעה של מצמוץ יתר, אצל ילדים ומבוגרים כאחד, נקבע על פי מאפייני המטופל, דרגת החומרה של ההפרעה וגורמים נוספים הנתונים לשיקול דעתו של הגורם המאבחן. חשוב לציין כי אבחון המקור האפשרי של הבעיה חיוני לצורך הטיפול הממוקד והיעיל בה. במקרה של מצמוץ הנובע מלקות ראייה, לדוגמה, סביר להניח שהפתרון יהיה מבוסס על התאמת משקפיים או עזרי ראייה אחרים. הטיפול באלרגיות עשוי להיות מבוסס על טיפות עיניים, ולעיתים גם טיפול ממוקד בדלקת ההולכת יד ביד עם האלרגיה.
ניתן לשקול טיפול משולב
ומה עושים במקרה של טיקים בעיניים או בגוף? במקרה הזה, רצוי לבחור בדרך כלל בטיפול משולב. מרכז טיקלס, המתמקד בטיפול בטיקים ובתסמונת טורט על פי עקרונות הרפואה הסינית, מציע טיפול חדשני בהתאמה אישית מלאה. הוא עשוי לכלול בתוכו כלים חשובים מעולם רפואת המזרח, לרבות דיקור סיני (שבמקרה של רתיעה ממחטים ניתן לבצע טיפול המדמה דיקור ללא מחטים כלל), דגשים תזונתיים והתאמה של צמחי מרפא סיניים המאושרים על ידי משרד הבריאות הישראלי.
הטיפול ניתן לאחר אבחון מצבו של הילד, למשל בכל הנוגע לרמת האיזון הנדרש בין הגוף לבין הנפש – קשיים שונים המופיעים אצל ילדים ומבוגרים, דוגמת מצמוץ יתר וטיקים תנועתיים אחרים, עלולים להיגרם עקב חוסר איזון מסוים בגוף.
*התכנים במאמר הינם בגדר המלצה בלבד ואינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי רפואי*
