טיקים הם מנת חלקם של לא מעט ילדים ומבוגרים, בין אם הם חווים תסמונת טורט ובין אם לא. הטיקים עשויים להיות תנועתיים או קוליים, כאשר בגזרת הטיקים התנועתיים תיתכן הופעה שלהם באזורים ובאיברים שונים של גוף האדם. גם היום לא ידועים באופן מלא הגורמים המביאים לטיקים, כאשר ההנחה המקובלת היא שהם נוצרים עקב שילוב שבין גורמים גנטיים לסביבתיים. במאמר הבא נתייחס להופעה של טיקים בגבה, נסביר לכם מתי מדובר במצב הדורש התייחסות ומהם הפתרונות המוצעים כיום להתמודדות עם הקושי של טיקים אצל ילדים.
כיצד נראים טיקים בגבה?
טיקים, על פי ההגדרה הבסיסית, הם תנועות מהירות, חוזרות ובלתי רצוניות של קבוצות שרירים בגוף. טיקים בגבה משתייכים כאמור לקבוצת הטיקים התנועתיים (מוטוריים), מה שמבטא את העובדה שמדובר בתנועות גוף שלאדם אין שליטה עליהן. במקרה הספציפי הזה תיתכן תזוזה בלתי רצונית של אחת הגבות או שתיהן, לרוב כלפי מעלה.
טיקים בגבה בפרט, וטיקים מוטוריים בכלל, אינם נוטים להיות כואבים. אין להם למעשה השלכה רפואית כלשהי, גם אם ייתכן שהם יפגעו בדימוי העצמי או בתפקוד היום-יומי של אלו החווים אותם.
חשוב להדגיש שטיקים בגבה יכולים לבוא במקביל לטיקים אחרים, תנועתיים או קוליים. נקודת המוצא היא שככל שהתקף הטיקים ממושך יותר כך גדלים הסיכויים למעורבות של מספר קבוצות שרירים, או לכך שהטיק מתחיל באזור אחד של גוף האדם ומסתיים באזור אחר. תרחישים אלו עשויים להביא להגדרה של הטיק כ"מורכב".
האם נדרש טיפול בטיקים בגבה?
השאלה שצריכה להישאל בשלב הזה היא מתי חשוב לטפל בהופעה של טיקים בגבות, ובאילו מצבים אפשר להתעלם מהם. בעיקרו של דבר, יש לבחון את ההשפעה של הטיקים על האדם החווה אותם, ובמקביל לעקוב אחר ההתפתחות שלהם. אם מדובר בטיקים שלא תוקפים את האדם בתדירות גבוהה מדי, ולא משפיעים על איכות החיים שלו, יכול להיות שהמעקב אחריהם מספיק.
טיקים בנוסף לכך עשויים בהחלט לחלוף עם השנים. תרחיש מקובל הוא כזה בו טיקים מופיעים בגיל הילדות, אולם תדירותם משתנה: ייתכן שהטיקים יתגברו לקראת גיל ההתבגרות, אבל ירדו בתדירותם או יפסיקו לחלוטין לקראת גיל הבגרות (18).
בכל מקרה רצוי לפנות למומחה לתחום (לרוב נוירולוג או פסיכיאטר) על מנת לאבחן את הבעיה, להבין האם יש צורך בטיפולים ולבחון מהם האפיקים הטיפוליים המומלצים עבור כל אדם. לכן חשוב לעקוב אחר כל הטיקים שמופיעים, בניסיון לקבל תמונת מצב מלאה. טיקים בעיניים למשל עלולות להיגרם עקב ליקוי ראייה או מחלה אחרת, ובדיקה אצל רופא עיניים היא השלב הראשון שיש לעבור לפני הבדיקה הנוירולוגית. המקור של עווית בגבה (או עווית בפנים באופן כללי), דוגמה נוספת, יכול להיות קשור לסטרס, צריכה מוגברת של קפאין, אלכוהול, סמים או טבק, תזונה לקויה, תרופות ועוד. מידע נוסף כאן.
דרכי ההתמודדות עם טיקים בגבה
ניתן למצוא שורה ארוכה של פתרונות להתמודדות עם טיקים, לרבות טיקים בגבה. עיקרון משמעותי הוא שיש צורך בתוכנית טיפולים מותאמת אישית לילד או למבוגר, תוך בחינת המאפיינים האישיים שלו, דרגת החומרה של הטיקים שהוא חווה וכן הלאה. לצד הפתרונות המקובלים מרשת הרפואה הקונבנציונלית, עלה בשנים האחרונות הביקוש לפתרונות מהקשת הרחבה של הרפואה המשלימה.
מרכז טיקלס מאפשר בניית תוכנית טיפולים בהתאם לעקרונות הרפואה המשלימה בכלל והרפואה הסינית בפרט. פתרונות אלו פונים למכנה המשותף הרחב ביותר של המשתמשים, כולל כמובן ילדים. הטיפולים הבולטים הנעשים במרכז הם דיקור סיני (עבור ילדים הנרתעים ממחטים, יש אפשרות לדמות דיקור סיני ללא מחטים), בניית תפריט תזונתי אישי, התאמה של צמחי מרפא סיניים המתווספים לתפריט התזונה ועוד. פתרונות אלו נחשבים לבטוחים ואינם כוללים בתוכם תופעות לוואי.
במקביל לטיפול, חשוב לשאוף לאורח חיים רגוע ככל האפשר. הסיבה לכך היא שיש מצבים נפשיים שעלולים להגדיל את דרגת החומרה והתדירות של טיקים, דוגמת לחצים נפשיים, חרדות, כעסים, עייפות או אפילו התרגשות.
עוד כמה נקודות מעניינות
דיקור, גם ללא מחטים – יש אנשים (ובעיקר ילדים) שסובלים מטיקים בגבה, אך נרתעים ממחטי הדיקור הסיני. מחטים אלה אמנם אינן מכאיבות, אך הפחד הוא עניין פסיכולוגי וברפואה הסינית לא מקובל להשתמש בהרדמה. גם אין בכך צורך. עשויים להיות לכך כמה פתרונות. ישנם אמצעי דיקור שלא משתמשים במחטים, כגון חימום מקומי שנקרא "מוקסה ישירה" המקובל ברפואה הסינית. מוקסה עשוי מעלה הלענה ועוזר לנו בהעברת אפקט החימום ויצירת תגובה המדמה דיקור. אך עוד לפני כן, יש כמה דברים שעשויים לתת מענה טוב ופשוט לחרדות ממחטים. ראשית, ישנו ההיבט הפסיכולוגי, של אינטראקציה מרגיעה עם הרופא. כמו כן, טיפול בדיקור לילדים הוא לרוב קצר מהרגיל והוא מתבצע באמצעות מחטים דקות במיוחד, תוך שימוש במספר מחטים קטן יחסית במקביל.
תזונה נכונה, בפירוט רב במיוחד – בשונה מהרפואה המערבית, הרפואה הסינית מציעה הנחיות תזונה מפורטות הרבה יותר בהקשר לטיפול בטיקים בגבה. ברפואה המערבית מדובר פחות או יותר רק על הגבלת צריכת הקפאין. השוו זאת להמלצות הרפואה הסינית, בה מנחים לצמצם צריכת מאכלים שומניים או מטוגנים וכן לצמצם בצריכת שורת מאכלים ספציפיים, בהם שוקולד, שום, קינמון, ג'ינג'ר ופלפל שחור.
צמחי מרפא, לכל תפריט וכל טיפול – צמחי מרפא אשר ניתנים על פי הרפואה הסינית, שונים מהותית מתרופות ברפואה המערבית ואף מ"תוספי מזון" סינטטיים שונים. מאחר שהם מעין הרחבה של התזונה הרגילה, אין להם תופעות לוואי של ממש וגם ניתן לשלב אותם בכל תזונה קיימת ולצד כל טיפול רפואי אחר. כך שהסובלים מטיקים בגבה, לא חייבים לבחור בין רפואה מערבית לרפואה סינית, אלא ניתן בהחלט לשלב.
*התכנים במאמר הינם בגדר המלצה בלבד ואינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי רפואי*