טיקים: כיצד הם באים לידי ביטוי ומהו הטיפול בהם?

על פי ההערכות כ-5-3% מהאוכלוסייה חווים טיקים, כאשר אצל עד כ-1% מדובר בתסמונת טורט. ברמה הכללית ניתן להבחין בין הטיקים באופנים שונים, שעשויים להיות רלוונטיים לבחינת מצב החומרה של הבעיה או דרכי ההתמודדות. כך או כך סביר מאוד להניח שתהיה מעורבות של אחד השרירים, או אפילו כמה שרירים, מה שמהווה הביטוי המובהק ביותר של הטיקים. הנה כל מה שחשוב לדעת על טיקים ודרכי ההתמודדות איתם.

הצורות השונות של טיקים בשרירים

היווצרות טיקים היא למעשה חלק בלתי נפרד מאפיון הבעיה. טיקים בהגדרתם הם תנועות מהירות, פתאומיות ובלתי רצוניות של קבוצת שרירים בגוף היוצרות תנועה או קול בלתי נשלט לרוב. במקרה של טיקים תנועתיים, המעורבות לרוב תהיה של שרירי הפנים, הראש, הצוואר והעיניים (אם כי תנועת השרירים יכולה להתרחש בכל אחד מאיברי ומאזורי הגוף). הפעלת השרירים הבלתי רצויה עשויה לגרום לתסמינים דוגמת עווית בפנים, משיכות כתפיים, מצמוץ יתר בעיניים, מתיחת צוואר ועוד. גם הטיקים הקוליים המרכיבים את הקבוצה השנייה, ביניהם כחכוח בגרון, שיעולים או אנחות, נוצרים עקב מעורבות מסוימת של שרירים רלוונטיים [1].

עוד חשוב להבדיל בין טיקים פשוטים למורכבים. טיקים פשוטים יהיו קצרי מועד, של מספר שניות בודדות, ויערבו אך ורק קבוצה אחת של שרירים. לעומת זאת, אצל אנשים החווים טיקים המוגדרים כ"מורכבים" תהיה מעורבות של שתי קבוצות שרירים לפחות, כאשר הטיקים נוטים להיות ממושכים יותר. במקרה של טיקים מוטוריים מורכבים, ייתכן מאוד שהם ייראו למתבונן מהצד מתוכננים או לחלופין בעלי משמעות עמוקה וקשורים לאופי של האדם – למשל נגיעה בחפצים או באנשים, משיכה בבגדים ועוד. בגזרת הטיקים הקוליים המורכבים, ניתן למנות חזרה על דברי אחרים (אקולליה), חזרה על מילים לאחר קריאה (לקסילילה), קללות או מילים בלתי רצויות (קופרולליה) ותופעות אפשריות נוספות, המשתנות כמובן ממקרה למקרה [1].

האם חשוב לאבחן את הבעיה?

טיקים אצל ילדים מופיעים אצל אחוז ניכר מהם בשנים המוקדמות של חייהם, כאשר בדרך כלל הם יתחילו בסביבות גיל 8-3. הטיקים הראשונים הצפויים הם טיקים מוטוריים פשוטים, המערבים את הראש, הפנים או הצוואר. התופעה מתגברת פעמים רבות לקראת גיל ההתבגרות (סביבות גיל 13-12). בתרחיש הנפוץ, הטיקים פוחתים ואף נעלמים לחלוטין לקראת תום העשור השני לחייו של האדם [1]. זאת ועוד, גם כאשר הטיקים מופיעים – בדרך כלל הם לא מפריעים יתר על המידה לשגרת החיים של הילד. כך למשל מחקר הראה שבעוד טיקים נוכחים בבחינה ישירה אצל כ-100-88% מהמבוגרים שאובחנו בתסמונת טורט בילדות או בגיל ההתבגרות, נראה שבפועל קיימת השפעה מועטה באופן יחסי על חייהם: כ-47-33% מתוכם דיווחו שהם נטולי טיקים לחלוטין, פחות ממחציתם דיווחו על טיקים מתונים ורק פחות מכ-25% מהמבוגרים תיארו טיקים בדרגת עוצמה בינונית או חמורה [2].

זאת ועוד, בעוד שטיקים הם הפרעות התנועה הנפוצות ביותר בקרב ילדים, הפרעות טיקים שמתחילות בגיל מבוגר הן נדירות. כשהן מופיעות, הן עשויות להיות מקושרות להפרעות נוירו-פסיכיאטריות דוגמת תסמונת דאון, מחלת הנטינגטון ואחרות), חבלות ראש ופגיעות טראומטיות נוספות, תופעות לוואי של שימוש בקוקאין ועוד [1, 3].

השאלה האם לנסות לטפל בטיקים בשלבים מוקדמים יותר, או כמובן כאשר הם אינם חולפים עם השנים, נתונה לשיקול דעתם של אלו החווים אותם ובני משפחותיהם. בין השאר יש לשאול עד כמה הטיקים מפריעים לשגרת החיים ולהתנהלות היום-יומית של אותו אדם, והאם הם כרוכים באי נוחות נוספת עבורו: למשל, ירידה מסוימת בביטחון העצמי.

חשיבותה של אבחנה מבדלת

שלב מרכזי בדרך לפתרון הבעיה הוא אבחון מלא שלה.  יש להדגיש שלהבדיל מרוב המצבים הרפואיים והמחלות, במקרה של טיקים או תסמונת טורט אין בדיקות חד משמעיות שמצביעות על עצם הבעיה. בעוד שאבחון הטיקים יערב בדרך כלל נוירולוג או פסיכיאטר, בדיקות המעבדה נעשות בדרך כלל במטרה לבצע אבחנה מבדלת ולשלול מצבים רפואיים אחרים [1].

ניתן להדגים זאת באמצעות המקרה הכללי מאוד בו הטיקים עשויים להשפיע על שרירי הגוף. בחלק מהמקרים כדאי לשקול תחילה בדיקה של מצב השרירים עצמם. הסיבה היא שייתכן שאותן תנועות בלתי רצוניות של שרירים אינן נובעות מטיקים אלא מבעיה אחרת שכדאי להתייחס אליה. דוגמה לכך היא דיסטוניה, הפרעה תנועתית המביאה לכך ששריר בודד או קבוצת שרירים בגוף מתכווצים באופן שאינו רצוני ומביאים לתנועות לא מתוכננות, לעיוות גופני אפשרי ולהפרעות תפקודיות. אבחון של דיסטוניה עשוי להוציא מהתמונה את תסמונת הטורט, ועל כן נדרש אבחון על ידי רופא מערבי: לרוב, נוירולוג המתמחה בנושא של הפרעות טיקים.

טיקים במבוגרים – מה חשוב לדעת?

ככלל, טיקים נחשבים כהפרעה פדיאטרית – כלומר, הפרעה שאופיינית בעיקר בילדים ופחות במבוגרים. כפי שציינו, מרבית מקרי הטיקים בילדים לא מתפתחים לכדי הפרעת טיקים בגיל בוגר, ובמרבית המקרים מדובר בתופעות שנעלמות סביב גיל ההתבגרות או מעט אחריו [1]. עם זאת, חשוב להכיר טוב יותר גם את הפרעות הטיקים הקשורות לגיל המבוגר, ואת הקשר שלהן לטיקים בילדות והגורמים להן. מבחינת מאפיינים, טיקים שמופיעים לראשונה בגיל המבוגר שכיחים יותר בקרב גברים, מתאפיינים גם בפעילות שרירית וגם בפעילות קולית, ולא פעם הם גם קשים יותר לטיפול ועמידים יותר לתרופות. בעוד בילדים הקשר בין הפרעות טיקים לבין הפרעות פסיכיאטריות נוספות הוא יחסית מובהק, במבוגרים הקשר הוא מעט יותר חלש, וההפרעה השכיחה ביותר שקיימת בקרב מטופלים שסובלים מטיקים כמבוגרים היא OCD, או הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית [4]. הדגש החשוב ביותר הוא שמדובר במצב נדיר – כמעט כל המבוגרים שסובלים מהפרעות טיקים סבלו מהן גם כילדים, ולא פעם אבחון ראשוני של אדם מבוגר עם טיקים הוא פשוט אבחון מאוחר של הפרעה שהייתה קיימת גם בילדות או בנעורים.

הפרעות טיקים שניוניות

בשפה הרפואית, מצב שניוני הוא מצב שנוצר בעקבות התפתחות קודמת של מצב רפואי ראשוני, שהוא הגורם הראשי ובו גם בדרך כלל צריך לטפל. אפשר לחשוב על מצבים שניוניים כעל סימפטומים, בהקשר זה. הפרעות טיקים, על אף שבמרבית המקרים יהיו הפרעות ראשוניות כחלק מתסמונת טורט, בהחלט יכולים להיות גם מצב שניוני. חשוב להכיר את המצבים השונים שיכולים להוביל להתפתחות של הפרעות טיקים שניוניות [5]:

• הפרעות התפתחותיות: הפרעות התפתחותיות כמו תסמונת רט, הפרעות הרצף האוטיסטי ומוגבלות שכלית-התפתחותית יכולות כולן להסתמן בין השאר גם כטיקים, והסברה המדעית הרווחת היא שהן הגורם הראשוני והטיקים מהווים למעשה סימפטום שלהן, כתוצאה מפגיעה בקשרים המוחיים שבין הגרעינים הבזאליים לאונה הקדמית, שאחראית על תפקודים גבוהים.
• פציעות ופגיעות מוחיות: טראומות ראש ושבץ מוחי יכולים שניהם להוביל להתפתחות של טיקים, כתסמין אקוטי או כהסתמנות כרונית וארוכת טווח לאחר הפגיעה. במצבים אלה, הטיקים יופיעו מן הסתם יותר במבוגרים, ויכולים להיות מצב הפיך אם הטראומה המוחית לא תשאיר אחריה שרידים ארוכי-טווח.
• מחלות זיהומיות: טיקים מוטוריים וקוליים יכולים להתפתח כתוצאה מפגיעה ראשית בשל זיהום, בדגש על זיהומים שמובילים להתפתחות של אנצפליטיס – דלקת המוח.

מלבד הדוגמאות הללו, ברור גם שחשוב להבחין בין טיקים לבין הפרעות תנועתיות אחרות, שיכולות להסתמן בצורה דומה לטיקים, במיוחד כשהן לא מאובחנות על ידי איש מקצוע. כך למשל, חשוב מאוד להכיר את ההבדל בין טיק לפרכוס, שיכול לעתים להסתמן בצורה דומה לטיקים מורכבים. פרכוסים הם תופעה שיכולה להצביע על מצבים שונים בתכלית – החל ממחלות כמו אפילפסיה ועד פרכוסי חום שמופיעים עם חום גבוה. האבחנה הראשונית בטיקים על ידי איש מקצוע היא הכרחית בכדי להתאים טיפול אופטימלי.

חשיבות התאמת הטיפול לגורם

הפרעות טיקים הן הפרעות רב – סיבתיות שהתמונה הקלינית שלהן יכולה להיות רחבה מאוד, ממצבים שכמעט ולא פוגעים כלל בסובלים מהם ועד מצבים שפוגעים פגיעה משמעותית באורח החיים היום-יומי. במרבית המקרים, ההמלצה על טיפול תושפע מרמת ההשפעה של הטיקים על חיי המטופל, ובשלב הזה חשוב למצוא את דרכי הטיפול הנכונות ביותר עבור אותו מטופל ועבור הגורם לטיקים אצלו. במטופלים עם הפרעות טיקים ראשוניות כמו טורט, עיקר הטיפולים הם טיפולים התנהגותיים ונפשיים – במיוחד כשמדובר בהפרעה שמופיעה בנוסף להפרעות התפתחותיות, רגשיות או נפשיות נוספות. מאידך, כאשר מדובר במצבים שניוניים, שיש להם גורם ראשוני שהוא לא טיקים, חשוב מאוד לדעת האם וכיצד לטפל בגורם הראשוני הזה – בין אם הוא נפשי, נוירולוגי, זיהומי או אחר. במצבים אלה, הטיקים יכולים להיות ה"דגל האדום" שמוביל אותנו לאבחנה ולטיפול מתאים, שיכול לסייע הן לבעיה הראשונית והן להיעלמות הטיקים.

דרכי הטיפול בטיקים במרכז טיקלס

בטיקים ניתן לטפל במכלול דרכים, עם שיטות שעשויות להפחית את תדירות הופעת הטיקים וכן את דרגת החומרה שלהם. על פי המלצות האגודה האמריקאית לנוירולוגיה, הקו הראשון להתמודדות עם טיקים נעשה במישור ההתנהגותי, דוגמת טיפולי חשיפה ומניעת תגובה (ERP) או טיפול התנהגותי מכוון טיקים (CBIT), שעשויים לסייע לסובלים מטיקים מוטוריים או טיקים קוליים כאחד. במקרה של טיקים מוטוריים, דוגמה נוספת, הזרקות הרעלן בוטוליניום עשויה לסייע לשפר את הטיקים, ובמקביל מפחיתה את תחושת הדחף המקדים הנלווית להם. אך קחו בחשבון שהטיפול אינו מתאים לכל אחד, ונדרש הסבר רפואי מאיש המקצוע על היתרונות והחסרונות של ההליך. לעיתים פתרון להקלה זמנית על המצב נמצא בעבודה על השרירים, דוגמת מתיחה של השרירים שמושפעים מהטיקים ונעים באופן בלתי רצוני במסגרתם.

ניתן ואף מומלץ לבחור בטיפולים טבעיים על פי הרפואה הסינית במקביל לטיפולים הקונבנציונליים או בנפרד כפי שציין ה ANN – האיגוד האמריקאי הנוירולוגי בהנחיות שלו לטיפול בטיקים עם רפואה סינית שהראה יעילות טובה: שילוב מוצלח עשוי להפוך את הטיפול הכולל ליעיל יותר, ואף להפחית את חלק מהתסמינים השליליים ותופעות הלוואי שעלולות להיות נלוות לטיפולים התרופתיים. מרכז טיקלס מספק מענה מקיף לסובלים מטיקים ומתסמונת טורט, כולל כמובן אנשים החווים טיקים בשרירים השונים של גופיהם. המרכז פועל על פי עקרונות הרפואה הסינית, שמוכיחה את עצמה פעם אחר פעם כיעילה מאוד להפחתת הטיקים והתסמינים הנלווים. המרכז שם לו למטרה לטפל בשורש הבעיה ולפעול להשגת האיזון הכולל של הגוף, וגם בין הגוף לבין הנפש. איזון שכזה עשוי להקטין משמעותית את התסמינים, ואף בחלק מהמקרים לפתור אותם באופן מלא.

הטיפול במרכז טיקלס מותאם לכל מטופל באופן אישי, כאשר לרוב הוא משלב דיקור סיני (שימו לב שקיימת אפשרות לטיפול מדמה דיקור סיני ללא מחטים, כפי שנדרש לעיתים עבור ילדים), התאמת צמחי מרפא סיניים המאושרים על ידי משרד הבריאות ומתן דגשים תזונתיים באופן אישי.

סימוכין:

1. "Ueda U.; J.Black K.(2021). "A Comprehensive Review of Tic Disorders in Children
2. Bloch, M.H.; Leckman, J.F. (2009). "Clinical course of Tourette syndrome".
3. Black, K.J.; Kim, S.; Yang, N.Y.; Greene, D.J (2021). "Course of tic disorders over the lifespan".
4. Robakis, D. (2017). How much do we know about adult-onset primary tics? Prevalence, epidemiology, and clinical features. Tremor and Other Hyperkinetic Movements, 7.‏
5. Kurlan, R. (2013). The differential diagnosis of tic disorders (pp. 395-401). Oxford University Press: New York.‏
6.  

*התכנים במאמר הינם בגדר המלצה בלבד ואינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי רפואי*