על פי ההערכות כ-5-3% מהאוכלוסייה חווים טיקים, כאשר אצל עד כ-1% מדובר בתסמונת טורט. ברמה הכללית ניתן להבחין בין הטיקים באופנים שונים, שעשויים להיות רלוונטיים לבחינת מצב החומרה של הבעיה או דרכי ההתמודדות. כך או כך סביר מאוד להניח שתהיה מעורבות של אחד השרירים, או אפילו כמה שרירים, מה שמהווה הביטוי המובהק ביותר של הטיקים. הנה כל מה שחשוב לדעת על טיקים ודרכי ההתמודדות איתם.
הצורות השונות של טיקים בשרירים
היווצרות טיקים היא למעשה חלק בלתי נפרד מאפיון הבעיה. טיקים בהגדרתם הם תנועות מהירות, פתאומיות ובלתי רצוניות של קבוצת שרירים בגוף היוצרות תנועה או קול בלתי נשלט לרוב. במקרה של טיקים תנועתיים, המעורבות לרוב תהיה של שרירי הפנים, הראש, הצוואר והעיניים (אם כי תנועת השרירים יכולה להתרחש בכל אחד מאיברי ומאזורי הגוף). הפעלת השרירים הבלתי רצויה עשויה לגרום לתסמינים דוגמת עווית בפנים, משיכות כתפיים, מצמוץ יתר בעיניים, מתיחת צוואר ועוד. גם הטיקים הקוליים המרכיבים את הקבוצה השנייה, ביניהם כחכוח בגרון, שיעולים או אנחות, נוצרים עקב מעורבות מסוימת של שרירים רלוונטיים [1].
עוד חשוב להבדיל בין טיקים פשוטים למורכבים. טיקים פשוטים יהיו קצרי מועד, של מספר שניות בודדות, ויערבו אך ורק קבוצה אחת של שרירים. לעומת זאת, אצל אנשים החווים טיקים המוגדרים כ"מורכבים" תהיה מעורבות של שתי קבוצות שרירים לפחות, כאשר הטיקים נוטים להיות ממושכים יותר. במקרה של טיקים מוטוריים מורכבים, ייתכן מאוד שהם ייראו למתבונן מהצד מתוכננים או לחלופין בעלי משמעות עמוקה וקשורים לאופי של האדם – למשל נגיעה בחפצים או באנשים, משיכה בבגדים ועוד. בגזרת הטיקים הקוליים המורכבים, ניתן למנות חזרה על דברי אחרים (אקולליה), חזרה על מילים לאחר קריאה (לקסילילה), קללות או מילים בלתי רצויות (קופרולליה) ותופעות אפשריות נוספות, המשתנות כמובן ממקרה למקרה [1].
האם חשוב לאבחן את הבעיה?
טיקים אצל ילדים מופיעים אצל אחוז ניכר מהם בשנים המוקדמות של חייהם, כאשר בדרך כלל הם יתחילו בסביבות גיל 8-3. הטיקים הראשונים הצפויים הם טיקים מוטוריים פשוטים, המערבים את הראש, הפנים או הצוואר. התופעה מתגברת פעמים רבות לקראת גיל ההתבגרות (סביבות גיל 13-12). בתרחיש הנפוץ, הטיקים פוחתים ואף נעלמים לחלוטין לקראת תום העשור השני לחייו של האדם [1]. זאת ועוד, גם כאשר הטיקים מופיעים – בדרך כלל הם לא מפריעים יתר על המידה לשגרת החיים של הילד. כך למשל מחקר הראה שבעוד טיקים נוכחים בבחינה ישירה אצל כ-100-88% מהמבוגרים שאובחנו בתסמונת טורט בילדות או בגיל ההתבגרות, נראה שבפועל קיימת השפעה מועטה באופן יחסי על חייהם: כ-47-33% מתוכם דיווחו שהם נטולי טיקים לחלוטין, פחות ממחציתם דיווחו על טיקים מתונים ורק פחות מכ-25% מהמבוגרים תיארו טיקים בדרגת עוצמה בינונית או חמורה [2].
זאת ועוד, בעוד שטיקים הם הפרעות התנועה הנפוצות ביותר בקרב ילדים, הפרעות טיקים שמתחילות בגיל מבוגר הן נדירות. כשהן מופיעות, הן עשויות להיות מקושרות להפרעות נוירו-פסיכיאטריות דוגמת תסמונת דאון, מחלת הנטינגטון ואחרות), חבלות ראש ופגיעות טראומטיות נוספות, HIV, תופעות לוואי של שימוש בקוקאין ועוד [1, 3].
השאלה האם לנסות לטפל בטיקים בשלבים מוקדמים יותר, או כמובן כאשר הם אינם חולפים עם השנים, נתונה לשיקול דעתם של אלו החווים אותם ובני משפחותיהם. בין השאר יש לשאול עד כמה הטיקים מפריעים לשגרת החיים ולהתנהלות היום-יומית של אותו אדם, והאם הם כרוכים באי נוחות נוספת עבורו: למשל, ירידה מסוימת בביטחון העצמי.
חשיבותה של אבחנה מבדלת
שלב מרכזי בדרך לפתרון הבעיה הוא אבחון מלא שלה. יש להדגיש שלהבדיל מרוב המצבים הרפואיים והמחלות, במקרה של טיקים או תסמונת טורט אין בדיקות חד משמעיות שמצביעות על עצם הבעיה. בעוד שאבחון הטיקים יערב בדרך כלל נוירולוג או פסיכיאטר, בדיקות המעבדה נעשות בדרך כלל במטרה לבצע אבחנה מבדלת ולשלול מצבים רפואיים אחרים [1].
ניתן להדגים זאת באמצעות המקרה הכללי מאוד בו הטיקים עשויים להשפיע על שרירי הגוף. בחלק מהמקרים כדאי לשקול תחילה בדיקה של מצב השרירים עצמם. הסיבה היא שייתכן שאותן תנועות בלתי רצוניות של שרירים אינן נובעות מטיקים אלא מבעיה אחרת שכדאי להתייחס אליה. דוגמה לכך היא דיסטוניה, הפרעה תנועתית המביאה לכך ששריר בודד או קבוצת שרירים בגוף מתכווצים באופן שאינו רצוני ומביאים לתנועות לא מתוכננות, לעיוות גופני אפשרי ולהפרעות תפקודיות. אבחון של דיסטוניה עשוי להוציא מהתמונה את הטיקים או תסמונת טורט, ועל כן נדרש אבחון על ידי רופא מערבי: לרוב, נוירולוג המתמחה בנושא של הפרעות טיקים.
דרכי הטיפול בטיקים במרכז טיקלס
בטיקים ניתן לטפל במכלול דרכים, עם שיטות שעשויות להפחית את תדירות הופעת הטיקים וכן את דרגת החומרה שלהם. על פי המלצות האגודה האמריקאית לנוירולוגיה, הקו הראשון להתמודדות עם טיקים נעשה במישור ההתנהגותי, דוגמת טיפולי חשיפה ומניעת תגובה (ERP) או טיפול התנהגותי מכוון טיקים (CBIT), שעשויים לסייע לסובלים מטיקים מוטוריים או טיקים קוליים כאחד. במקרה של טיקים מוטוריים, דוגמה נוספת, הזרקות הרעלן בוטוליניום עשויה לסייע לשפר את הטיקים, ובמקביל מפחיתה את תחושת הדחף המקדים הנלווית להם. קחו בחשבון שהטיפול אינו מתאים לכל אחד, וכן שהוא טומן בחובו כמה סיכונים ותופעות לוואי אפשריות. לעיתים פתרון להקלה על המצב נמצא בעבודה על השרירים, דוגמת מתיחה של השרירים שמושפעים מהטיקים ונעים באופן בלתי רצוני במסגרתם.
ניתן ואף מומלץ לבחור בטיפולים טבעיים על פי הרפואה הסינית, בנפרד או במקביל לטיפולים הקונבנציונליים: שילוב מוצלח עשוי להפוך את הטיפול הכולל ליעיל יותר, ואף להפחית את חלק מהתסמינים השליליים ותופעות הלוואי שעלולות להיות נלוות לטיפולים התרופתיים. מרכז טיקלס מספק מענה מקיף לסובלים מטיקים ומתסמונת טורט, כולל כמובן אנשים החווים טיקים בשרירים השונים של גופיהם. המרכז פועל על פי עקרונות הרפואה הסינית, שמוכיחה את עצמה פעם אחר פעם כיעילה מאוד להפחתת הטיקים והתסמינים הנלווים. המרכז שם לו למטרה לטפל בשורש הבעיה ולפעול להשגת האיזון הכולל של הגוף, וגם בין הגוף לבין הנפש. איזון שכזה עשוי להקטין משמעותית את התסמינים, ואף בחלק מהמקרים לפתור אותם באופן מלא.
הטיפול במרכז טיקלס מותאם לכל מטופל באופן אישי, כאשר לרוב הוא משלב דיקור סיני (שימו לב שקיימת אפשרות לטיפול מדמה דיקור סיני ללא מחטים, כפי שנדרש לא פעם עבור ילדים), התאמת צמחי מרפא סיניים המאושרים על ידי משרד הבריאות ומתן דגשים תזונתיים באופן אישי.
סימוכין:
- "Ueda U.; J.Black K.(2021). "A Comprehensive Review of Tic Disorders in Children
- Bloch, M.H.; Leckman, J.F. (2009). "Clinical course of Tourette syndrome".
- Black, K.J.; Kim, S.; Yang, N.Y.; Greene, D.J (2021). "Course of tic disorders over the lifespan".
*התכנים במאמר הינם בגדר המלצה בלבד ואינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי רפואי*
