התמודדות עם תסמונת טורט אינה דבר פשוט, כאשר הקושי מתחיל כבר בשלבים הראשונים של אבחון התסמונת. האבחון נעשה בעיקר על סמך התסמינים, בהיעדר בדיקה שתספק תשובה חד משמעית, כך שנוצר מצב בו רבים סובלים מההפרעה במשך שנים מבלי שהם מודעים לה בכלל או מייחסים אותה לטיקים "בלבד". אז מה בכל זאת ניתן לעשות?
כיצד נעשה אבחון תסמונת טורט?
אבחון תסמונת טורט מבוסס בעיקר על בחינת מאפייני הטיקים המופיעים אצל אדם מסויים, טיקים הם תנועות או קולות החוזרות על עצמם באופן לא רצוני. ההגדרה המקובלת היא טיקים אצל ילדים הכוללים לפחות שני טיקים תנועתיים וטיק קולי אחד במהלך התקף של ההפרעה, גם אם הטיקים לא חייבים להופיע בו זמנית. ההגדרה של תסמונת טורט דורשת הופעה ממושכת של הטיקים: מספר פעמים ביום, ברוב הימים או לסירוגין, לתקופה של שנה אחת לפחות.
דרישה מרכזית אחרת ביחס לאבחון קשורה לגיל בו מזהים לראשונה את הבעיה ככזו. על מנת שתסמונת טורט תוגדר אצל אדם מסוים, נדרשת הופעה של ההפרעה לפני גיל 18, ובנוסף שלא יהיו בתמונה גורמים אחרים שעשויים להסביר את התסמינים שלה: מחלה אחרת שהילד סובל ממנה, תרופות שהוא נוטל וכן הלאה.
במהלך האבחון נהוג לבדוק את התחושות עליהם מדווח הילד, מכיוון שלתסמונת טורט יש כמה מאפיינים חוזרים. בדרך כלל טיקים יתחילו להופיע בגילי 8-3, כשלרוב הטיקים המוטוריים יקדימו את אלה הקוליים[1]. עוצמת הטיקים ודרגת החומרה שלהם עשויים להתגבר עם השנים, כשגיל העשרה יכול להיות נקודת מפנה לכאן או לכאן. לגבי טיק ספציפי, חלק מהילדים מדווחים על תחושה מקדימה באזור הופעת הטיק לפני שהדבר קורה ועל תחושת הקלה לאחריו.
* עם זאת, ברצון כותב המאמר להדגיש כי על מנת לקבל אבחנה מדויקת אין להסתמך על הכתוב ויש לפנות לגורם רפואי מערבי מוכר כגון נוירולוג או פסיכיאטר מומחה בתחום.
הקושי: אין בדיקות חד משמעיות
עם כל התקדמות הרפואה המודרנית, ובאופן די ייחודי בהשוואה למחלות ולמצבים רפואיים רבים אחרים, כיום, נכון לכתיבת המאמר, אין בדיקות מעבדה או הדמיה שיכולות לספק תשובה אחידה ומדויקת לגבי תסמונת טורט. אם ייעשה שימוש בבדיקות מעבדה, המטרה תהיה על מנת לשלול מחלות אחרות שעלולות להסביר את היווצרות הטיקים ובכך לשלול אולי תסמונת טורט.
אבחון תסמונת טורט אצל ילדים ובני נוער מבוצע על סמך התסמינים, כפי שתיארנו קודם לכן, ובעזרת תשאול מקיף. בדרך זו ניתן לבחון את ההיסטוריה הרפואית, השפעת הטיקים על שגרת החיים של הילד, המצב הגופני הכללי וכן הלאה. כאן כבר עולה קושי מסוים, מכיוון שלא תמיד הילדים יכולים לדווח באופן מדויק על התסמינים שהם חווים, או אפילו מסרבים לשתף פעולה.
בחלק מהמקרים ילדים הנמצאים בזמן בדיקת רופא נוטים להסתיר או להצניע את הטיקים, אי לכך מומלץ לעשות וידאו בבית ולהראותו לרופא בזמן הבדיקה על מנת לתת מבט רחב יותר על התופעה. [1]
עובדה זו מסבירה מדוע אבחון תסמונת טורט ילדים נעשה פעמים רבות בגיל מאוחר יחסית, כשלמרבה הצער אחוז לא מבוטל אינו מאובחן כלל בצורה מדויקת. לכן על ההורים להיות ערים לכל תסמין חריג שעשוי להופיע אצל הילדים שלהם, לבצע רישום מדויק של הופעת הטיקים ולפנות לקבלת אבחון וייעוץ רפואי מערבי ממומחה בתחום על כל חשד, גם אם נראה להם ראשוני או בלתי מבוסס.
*התכנים במאמר הינם בגדר המלצה בלבד ואינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי רפואי*
ניתן ליצור קשר עם מרכז טיקלס ולקבל פרטים כיצד מטפלים בטורט לפי התפיסה של הרפואה הסינית.
סימוכין:
1. A Comprehensive Review of Tic Disorders in Children. Keisuke Ueda, and Kevin J. BlackJ Clin Med. 2021 Jun
