תסמונת טורט (Tourette Syndrome, או TS) היא הפרעה נוירו-פסיכיאטרית, שמופיעה מעצם הגדרתה אצל ילדים אבל עתידה ללוות אותם משך כל חייהם. שכיחות ההפרעה עומדת על פי ההערכות על ממוצע של כ-0.05% מהאוכלוסייה (לעומת עד כ-3% הסובלים מטיקים), והיא שכיחה יותר – כמו במקרה של טיקים בפרט – בקרב בנים בהשוואה לבנות [1].
במאמר הבא נציג בפניכם את כל מה שחשוב לדעת על התסמונת, השפעתה על החווים אותה ודרכי הטיפול הדי יעילות המוצעות כיום.
[יש לציין: התכנים במאמר הינם בגדר המלצה בלבד ואינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי רפואי]
מה זה תסמונת טורט?
השאלה הראשונה שיש לשאול היא מה זה טורט ומהם המאפיינים שמגדירים את התסמונת. התסמונת נקראת על שם הנוירולוג הצרפתי "ז'ורז' ז'יל דה לה טורט" שאבחן אותה לראשונה עוד בשנת 1885. מאז ועד היום יש קושי מסוים להגדיר את הבעיה, מה גם שניתן למצוא טווחים שונים של הפרעות, המשתנים ביניהם למשל בדרגת העוצמה ובתדירות של הטיקים והתסמינים הכלליים.
מקובל כיום לאבחן תסמונת טורט כאשר מתקיימים כמה תנאים בסיסיים:
- ההפרעה משלבת לפחות שני טיקים תנועתיים וטיק קולי אחד במהלך ההפרעה הנקודתית, גם אם ההופעה שלהם אינה חייבת להיעשות בו זמנית. הטיקים הנחווים במסגרת טורט מחלה יכולים להיות פשוטים או מורכבים, כשבדרך כלל תהיה תחושה מקדימה לפני הופעת הטיק והקלה מסוימת אחריו
- הטיקים מופיעים בפעם הראשונה לפני ההגעה לגיל 18 (לפי חלק מהקריטריונים – גיל 21). בדרך כלל נהוג לאבחן אותה מוקדם הרבה יותר, בסביבות גיל 8-3
- הטיקים מופיעים אצל הילד לסירוגין במשך שנה אחת לפחות, מבלי שיש שלושה חודשים ומעלה בהם אין טיקים כלל וכלל
- אין גורמים אחרים שעשויים להסביר את הטיקים, למשל מחלת האפילפסיה הגורמת לפרכוסים או תרופות על בסיס מעורר בהם האדם משתמש לטיפול במחלות שונות
חשוב להדגיש שבמקרים רבים, התסמונת משפיעה על האדם החווה אותה באופנים שונים. היא עלולה לגרום לשינויים ולשיבושים בשגרת החיים, לפגיעה מסוימת במישור החברתי או בדימוי העצמי ועוד. תסמונת טורט הולכת פעמים רבות יד ביד עם הפרעות קשב וריכוז, חרדות, הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) ועוד, ולכן ייתכן שילד החווה אותה יסבול גם מאותם מצבים נלווים.
גורמים לתסמונת טורט
מבחינה ביולוגית, הנחה מקובלת בבסיס תסמונת טורט היא שמדובר בשיבוש מסוים במנגנון האחראי על העברת המידע בין הקורטקס (קליפת המוח) לבין הסטריאטום (חלק במוח המתכנן את מסלולי התנועה ושולט עליהם), או לחלופין פעילות משובשת ובלתי מאוזנת של קולטן הדופמין [2].
כיום לא ניתן לספק תשובה חד משמעית לגבי המנגנון בו נוצרת תסמונת טורט, וכך גם לגבי הסיבה המדויקת שילד מסוים יסבול ממנה. ההנחה המקובלת היא שלתסמונת טורט יש בסיס גנטי מוצק, כאשר ילד שבהיסטוריה המשפחתית שלו יש הופעה של תסמונת טורט או טיקים נמצא בקבוצת סיכון מוגבר לחוות את ההפרעה גם כן. בנוסף לכך ייתכנו גורמים סביבתיים, לרבות תסמינים נפשיים או פסיכולוגיים, פגיעות ראש, פגיעות תוך רחמיות, בעיות נוירולוגיות וכן הלאה [2].
זו הסיבה לכך שטיקים נוטים להיות חמורים ותדירים יותר בתקופות בהן הילד חווה לחצים או מתחים, ושההתמודדות עם הבעיה – גם בראי הרפואה הסינית, אליה נתייחס בהמשך – מבוססת פעמים רבות על יצירת שינויים באורח החיים של הילד בניסיון להפוך אותם לרגועים ולמאוזנים ככל שניתן.
מצבים מהסוג הזה עלולים ליצור תנאים להיווצרות הטיקים, כשבדרך כלל מדובר במנגנון הגורם להופעת הטיקים אצל אנשים להם יש נטייה מוקדמת לטיקים מסיבות דוגמת אלה שתוארו מעלה. מצבים נפשיים של לחץ, חרדה או עייפות עלולים על פי מחקרים להגדיל את דרגת החומרה והתדירות של הטיקים, בעוד שמצבי רוגע, שלווה ואיזון נפשי מסייעים להפחית אותם ולשפר את המצב.
האם ניתן לאבחן את תסמונת טורט?
אבחון תסמונת טורט – וכאן התמונה הופכת למעט מורכבת יותר – רחוק מלהיות חד משמעי. הוא מתבסס בעיקר על התסמינים שהאדם חווה ועל תשאול מקיף של הגורם המאבחן, בהתייחס לשאלות דוגמת ההיסטוריה הרפואית, המצב הגופני, השפעת הטיקים על שגרת החיים ועוד. באופן די יוצא דופן אין בדיקות מעבדה או דימות שיכולות לאבחן תסמונת טורט, כאשר הבדיקות שכן נעשות מיועדות לנסות ולאתר מחלות ומצבים נוספים שעשויים להסביר את הופעת הטיקים.
כתוצאה מכך אנחנו עדים למצב בו אבחון תסמונת טורט נעשה פעמים רבות מאוחר יותר ממה שניתן היה לשאוף אליהם, כאשר הילד כבר חווה טיקים המשפיעים על חייו. ידוע כיום אחוז לא מבוטל של מקרים בהם הבעיה אינה מזוהה, או לחלופין ההתייחסות אליה היא כמצב "רגיל" של טיקים ולא כתסמונת.
ככל שהאבחון נעשה מאוחר יותר כך ההתמודדות איתו עלולה להיות מורכבת יותר, לצד חוסר הנוחות האפשרית שהילד עשוי לחוות במהלך אותה תקופה.
יש להדגיש, כי על מנת לקבל אבחנה מדויקת יש לפנות לרפא מערבי כגון נוירולוג או פסיכיאטר מומחה בתחום. אחת הסיבות היא שבדרך זו ניתן לבצע אבחנה מבדלת, ולראות האם יש בעיות אחרות שהילד סובל מהן ועלולות להסביר את התסמינים שהוא חווה (כולל כמובן הטיקים). אם לוקחים בתור דוגמה נפוצה מצמוץ יתר בעיניים, שהם חלק מהתופעה השכיחה של מצמוץ בעיניים אצל ילדים כתוצאה מטיקים – ייתכן שהם נובעים ממחלות עיניים, מליקויי ראייה, מאלרגיות וכן הלאה.
כיצד מתבצע טיפול בתסמונת טורט?
חשוב להדגיש בשלב הזה שתסמונת טורט אינה נחשבת למחלה, ובטח שלא לנכות. ובכל זאת, אבחון מוקדם ויעיל של תסמונת טורט עשוי להקל משמעותית על מצבם של אלו החווים אותה, תוך שיפור היכולת שלהם להשתלב בסביבה בה הם חיים ולתפקד בצורה מיטבית. טיפול מוצלח בתסמונת טורט יכול להקל על הילדים מבחינה חברתית, לימודית, רגשית וכן הלאה.
חשוב לציין מראש שאין כיום טיפול שבכוחו להעלים באופן מוחלט את התסמונת או את הטיקים הנובעים ממנה. עם זאת, לטיפולים הקיימים יש בהחלט יעילות גבוהה בהקלה על התסמינים ובשיפור איכות החיים של האנשים החווים את התסמונת, ולכן הם עשויים להקל משמעותית על הילד הסובל מהבעיה וכמובן שגם על בני המשפחה שלו.
בדרך כלל טיפול בתסמונת טורט יהיה מערכתי, כלומר, כזה המשלב בתוכו פתרונות שונים מעולמות הרפואה הקונבנציונלית או המשלימה. בחלק גדול מהמקרים נהוג לשלב טיפול פסיכיאטרי או נוירולוגי והתאמה של תרופות להקלה על המצב – למשל תרופות אנטיפסיכוטיות החוסמות את קולטני הדופמין במוח, או תרופות להפחתת הגירויים במערכת העצבים המרכזית. למרות שחלק גדול מהתרופות ומהטיפולים הקונבנציונליים הם יעילים, חשוב לקחת בחשבון את תופעות הלוואי האפשריות כמו גם הסיכונים הקיימים לעיתים בעת שימוש ממושך או בלתי מבוקר בתרופות. לצד זה יש כיום פתרונות אחרים וטבעיים שעשויים לפעול באופן דומה, אך ללא תופעות הלוואי והסיכונים של התרופות הקונבנציונליות.
חלק מרכזי בהתמודדות עם תסמונת טורט נעשית במישור הנפשי. בחלק גדול מהמקרים מוחלט שהילד החווה את התסמונת יעבור טיפולי פסיכולוגיה או פסיכיאטריה, בין השאר במטרה לפעול להעלאת הדימוי העצמי והיכולות החברתיות שלו. טיפול התנהגותי קוגניטיבי עשוי לסייע בחלק מהמקרים, כאשר מחקרים הראו את היעילות שלו בהקלת הטיקים, בשיפור המיומנויות הסביבתיות הדרושות להתמודדות עם התסמונת ובהקלה על מצבים נלווים, למשל OCD.
הטיפול בתסמונת טורט יכול בהחלט לכלול מעורבות מסוימת של סביבת הילד, כולל הגורמים החינוכיים. אם בגן הילדים או בבית הספר של הילד מודעים לבעיה, ניתן להתאים היבטים שונים בתוכנית הלימודים לצרכי הילד, לתכנן עבורו את סדר היום בצורה מיטבית או אפילו לחנך את שאר הילדים בכיתה להתנהל מולו בצורה המכובדת הנדרשת.
התמודדות עם התסמונת בראי הרפואה הסינית
בשנים האחרונות עלה מספר הישראלים שפונים לפתרונות מהקשת הרחבה של הרפואה המשלימה, לצד או במקום הטיפול הקונבנציונלי, וזה נכון גם במקרה של תסמונת טורט. הדגש בטיפולים הוא על טיפול בשורש המחלה, ולא בתסמינים הנקודתיים שלה, בעיקר דרך יצירת איזון ותיקון כל הדורש תיקון ברמה האנרגטית, הנפשית או החומרית.
מכאן נובע שהטיפול עשוי לקדם את הילד ולהקל עליו בלא מעט אופנים, לעיתים אפילו ברמה שתקל על בעיות אחרות המופיעות אצלו או תמנע התפתחות שלהן.
תוכנית טיפולים מותאמת אישית לצרכי הילד, כפי שמוצע במרכז טיקלס, צפויה לכלול בתוכה פתרונות מעולם הרפואה הסינית לצד דגשים תזונתיים והתאמות מסוימות באורח החיים, באופן שעשוי לגרום לשינוי המיוחל בהתנהגות הילד – באופן טבעי וללא תופעות לוואי או סיכונים. עבור ילדים החרדים בפני המחטים, קיימת אפשרות לדיקור סיני הנעשה כלל ללא מחטים.
מחקרים הראו כי דיקור סיני עשוי להועיל לסובלים מטיקים בכלל ומתסמונת טורט בפרט. דיקור סיני נעשה באמצעות מחטים – או תחליפים של מחטים, כפי שנדרש פעמים רבות במקרה של ילדים – הנוגעים באחת מנקודות דיקור מסורתיות בכל רחבי הגוף, חשוב לציין, כי לרוב הדיקור במרכז טיקלס נעשה במחטים עדינות מאוד ובודדות בידיים ורגליים בלבד. המגע של המחט עשוי לתרום לשחרור האנרגיה ולעוררות של תאי העצבים הסמוכים, מה שעשוי להשפיע הן בסמוך למקום הדיקור והן בשלל אזורים ואיברים אחרים של הגוף. הדיקור הסיני יכול להחזיר את גוף האדם לאיזון הדרוש ולתרום לזרימה מיטבית של האנרגיה (צ'י) בין הערוצים השונים הקשורים זה לזה, המכונים "מרידיאנים".
באמצעות הדיקור הסיני ניתן בנוסף להחזיר לאיזון את רמות הדופמין במוח, ובכך להקל משמעותית על התסמינים הנחווים.
טיפול באמצעות צמחי מרפא סיניים, המכונה "פיטותרפיה", התגלה אף הם כיעיל במיוחד להתמודדות עם המצב. ישנם צמחים הניתנים בהתאמה אישית ואותם אפשר לצרוך בדרכים שונות ולשלבם בסדר היום של הילדים. חשוב להדגיש שצמחי המרפא הסיניים בהם נעשה שימוש במרכז טיקלס נחשבים בטוחים וקיבלו את אישורו של משרד הבריאות הישראלי ועומדים בתקנים הבינלאומיים הנדרשים בתחום.
*התכנים במאמר הינם בגדר המלצה בלבד ואינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי רפואי*
מקורות:
1. Prevalence of tic disorders: a systematic review and meta-analysis Tristan Knight 1, Thomas Steeves, Pediatr Neurol 2012 Aug;47(2):77-90
2. Tourette Syndrome And Other Tic Disorders\ Kimberly S. Jones; Ezgi Saylam; Kamleshun Ramphul.\ StatPearls Last Update: October 12, 2021